שימוש במערכות הידרופוניות ואקוופוניות להורדת רמת יוקר המחייה

[פוסט אורח מאת אלירז בלאו* – רשת MGN]

מספר גורמים תורמים לעלייה במחירי המזון בעולם, ביניהם תנאי מזג אוויר המשתנים, עלות גדלה של מקורות אנרגיה, מחיר השינוע של המוצרים וגידול האוכלוסייה. בנוסף במדינות בהן כמות הקרקע הפורייה מועט, הדבר לא מאפשר לגידולים נרחבים בקרקע.כיום בישראל מזון וירקות מהווים כ17%-18% מסל הצריכה. מציאות זו דורשת פתרון.

הידרופוניקה הינה מתודה של גידול צמחים ללא קרקע על ידי סיפוק תמידי של חומרי הזנה בתמיסות. ישנן מספר רב של סיבות לשימוש במערכות מעין אילו על ידי חקלאיים מסחריים אך כעת שיטה זו מתחילה להיות בשימוש במשקי בית פרטיים המעוניינים בהפקת תנובה רחבה במיקום מועט. כל צמח דורש אוויר, אור, וחומרי הזנה על מנת לגדול. הידרופוניקה מאפשרת אספקת חומרי הזנה בכמות מבוקרת המומסת במים המועברת ישירות למערכת השורש, כפי שהצמח צריך. מכיוון שהצמח אינו צריך לפרוש את שורשיו על מנת לתור אחר חומר הזה, כפי שקורה בקרקע, המגדל יכול לשתול את צמחיו בצפיפות גבוהה יותר מאשר אם היה שותל באדמה, אחת הסיבות מדוע גידול בעזרת מערכת הידרופונית מפיקה יבול גדול. מערכות אקוופוניות הן הרחבה של המערכת ההידרופונית. במערכת זו מצויה אוכלוסיית דגים שהפסולת המופקת מהם מועברת  למערכת ההידרופונית ומספקת לה באופן זה חומרי הזנה. לאחר מכן המים חוזרים אל בריכת הדגים, דבר המאפשר חיסכון במים. בצורה זו מלבד גידול ירקות ישנו גידול של דגים לצריכה פרטית.

גגות הבתים הם מהמקומות שניתן לנצל לצורך מערכות הידרופוניות. שטחים נרחבים בתוך תחומי העיר נותנים מקום טוב להפקת גידולים. בנוסף, ע"י גידול באזור אורבאני ע"י הצרכן אנו מורידים באופן דרמטי את המרחק של התפוקה לנדוד, דבר המוריד את כמות זיהום האוויר, את עלות המוצר וגם מאפשר צריכת מוצר טרי. כיום בעלי בתים יכולים להקים גינה הידרופונית אישית או קבוצתית על מנת לספק את צורכי הירק והדגה שלהם. מערכות מעין אלה נתן להתקין באופן עצמאי או לרכושן כערכה מוכנה ומאפשרות בצורה פשוטה ניצול של המרחב המוגבל באזור העירוני.

מערכות הידרופוניות ואקוופוניות נמצאות בשימוש באזורים עירוניים במדינות שונות כגון ארצות הברית, סינגפור, ברזיל וערב הסעודית ובכך מנסות להתמודד עם הצורך בכמות מזון מספקת במחיר של השקעה מצומצמת יחסית. האפשרות להפיק כמות מרובה של מזון, בעזרת מערכות זולות לאחזקה כאשר כמות המים והחשמל שהן צורכות נמוכה ואשר מצריכות כוח אדם מועט מהווה כלי חשוב להתמודדות עם המחירים המאמירים של מוצרי המזון בכך שסוג זה של גידול אינו מושפע מהגורמים המשפיעים בגידול חקלאי רגיל. כיום יותר ויותר מתכננים של אזורים עירוניים מבינים את הפוטנציאל הטמון בשיטה זו ומעודדים ערים נוספות להצטרף למגמה שבה הן התושב והסביבה מפיקים ממנה תועלת.

העיר חיפה, שידועה בשילוב המצוי בה בין מאפייניה הטבעיים והעירוניים יכולה להיות מבין אותן ערים המנצלות את ההידרופוניקה לרווחת תושביה ולסיפוק צורכי המזון של תושבי העיר. אנו מעוניינים להקים חוות ראשוניות על מנת להתחיל את הפרויקט ולהתאימו לדרישות המיקום והתשתיות של העיר חיפה ועל מנת לעודד את תושבי העיר לקחת חלק בגידול הידרופוני.

מקורות

AL-HAFEDH, Y. A.-H., ALAM, A., & SALA, M. (2008). Food Production and Water Conservation in a Recirculating Aquaponic System in Saudi Arabia at Different Ratios of Fish Feed to Plants. JOURNAL OF THE WORLD AQUACULTURE SOCIETY, 39(4), 510-520.

Floros, F. D. (2010). Feeding the World Today and Tomorrow: The Importance of Food Science and Technology. ComprehensiveReviews inFoodScienceandFoodSafety, 9, 572-599.

Premanandh, J. (2011). Factors affecting food security and contribution of modern technologies in food sustainability. Journal of the Science of Food and Agriculture(91), 2707-2714.

 Manzocco, L., Foschia, M., Tomasi, N., Maifreni, M., Costa, L. D., Marino, M., et al. (2011). Influence of hydroponic and soil cultivation on quality and shelf life of ready-to-eat lamb’s lettuce. Journal of the Science of Food and Agriculture(91), 1373–1380.

MENDOZA-CASTILLO, V., VARGAS-CANALES, J., CALDERÓN-ZAVALA, G., MENDOZA-CASTILLO,             M., & SANTACRUZ-VARELA, A. (2016).  INTENSIVE PRODUCTION SYSTEMS OF FIG (Ficus carica L.) UNDER GREENHOUSE CONDITIONS. Experimental Agriculture, 1-12.

Irfanullah, H., Adrika, A., Ghani, A., Khan, Z., & Rashid, M. (2008). Introduction of floating gardening in the north-eastern wetlands of Bangladesh for nutritional security and sustainable livelihood. Renewable Agriculture and Food Systems, 23(2), 89-96.

* אודות אלירז בלאו
מתמחה בתוכנית המתמחים של אקסיוס, בוגר ישיבת ההסדר "נהר-דעה" נהריה,  סטודנט לתואר ראשון במדעי ההתנהגות במכללת נתניה, חונך סטודנטים מתקשים במסגרת המכללה, מאמין גדול בהרחבת והנגשת ידע
[הערת מערכת – אין כאן המלצה אלא חוות דעת של כותב הפוסט שמבוסס על נסיונו]

השאר תגובה